לבית המרקחת היסטוריה עשירה:
זהו המבנה הראשון הדו קומתי שנבנה בבאר-שבע על ידי הטורקים,
משמש כבית מרקחת הנגב מאז 1948 .
זהו מבנה מיוחד במינו, שנבנה בשנת 1901 , ולצורך הקמתו נעזרו הטורקים במהנדסים מאירופה
שהגיעו במיוחד לארץ ישראל.
למבנה יופי מיוחד וקשתות המפארות את התקרה,דבר המאפיין את הבנייה הטורקית באותה עת.
בגלל ייחודיותו של המבנה ובגלל שהיה דו קומתי, בשנת 1914 שימש מבנה זה כמלון הראשון בנגב.
ב-1948 נפתח כבית מרקחת והיה לבית המרקחת הראשון בנגב.
בשנת 1986 שופץ המבנה תוך הקפדה על שימור האותנטיות והמבנה עצמו הוכר
על ידי המועצה לשימור אתרים כאחד המבנים השמורים בנגב בגלל המיוחדות שבו.
לצפייה בסרט היסטוריה על בית מרקחת הנגב
ברח' עשרים המטרים, רחובה הראשי הרחב של העיר התורכית באר שבע, הוקם ב–1901, בית הקומתיים הראשון.
קומת הקרקע שימשה חנות למוצרי דלק והקומה השנייה שימשה, עד 1914, למגורי משפחת הבעלים ומאז ועד להקמת המדינה, היתה לבית מלון.
הבית במדרחוב קק"ל 94, פינת שלושת בני עין חרוד, הוא אחד מארבעת הבתים הדו-קומתיים, שתוכננו לארבע פינות הצומת.
ב-1948 רכש הרוקח אייזיק קריגל את המבנה. אייזיק הגיע לבאר שבע עם הצבא הבריטי, אליו התגייס עם סיום לימודיו בפולין.
את שירותו הצבאי עשה בבית החולים הבריטי בבאר שבע, לימים – בית החולים ליולדות "הדסה". בבית שרכש יסד את בית המרקחת הראשון,
ששירת את המחוז כולו, בית מרקחת "הנגב".
אשתו לימים, אנה בם, אף היא ילידת פולין, עשתה עם הוריה דרך ארוכה, דרך סיביר ומחנות בטהרן, עד הגיעם לישראל. בסיוע הצלב האדום עלה בידה להתקבל ללימודי רוקחות באוניברסיטה האמריקנית בביירות. עדויות סטודנטים יהודים, תושבי הארץ, שלמדו את מקצועות הרפואה והרוקחות באותה אוניברסיטה מעלות, שלא אחת התנכלו להם ערבים מקומיים. אנה הצליחה להסתיר משלטונות האוניברסיטה את זהותה היהודית-ישראלית הודות לשליטתה במספר שפות, אך היו בין חבריה ללימודים שבכל זאת ניחשו את סודה. היא היתה הישראלית האחרונה שסיימה ב–1950 את לימודי הרוקחות באוניברסיטה האמריקנית בביירות. תעודת ההסמכה שלה, כמו גם רשימת הישראלים, בני אומות שונות ודתות שונות, ביניהם ארמנים, שלמדו לאורך השנים באוניברסיטה האמריקאית בבירות, מוצגות באתר. בשנת 1952 נישאה אנה לאיזיק והצטרפה לניהול בית המרקחת.
פתחי בית האבן המפואר, בו שוכן בית המרקחת, עשויים קשתות ותקרותיו הדקורטיביות קמורות. בחזית הקומה השנייה – מרפסת, אליה מובילים שלושה פתחים קמורים. רצפתה המקורית של הקומה השנייה נתמכת בפסי מסילת ברזל. משני צידי המרפסת, כמו גם בחזית המערבית, שני צמדי חלונות קמורים, שקשת חובקת אותם. מעל החלונות פתח עגול קטן, לאוורור החדרים.
גרם מדרגות מוביל, מהכניסה המערבית, לקומת הביניים ולקומת המגורים. הקומה השנייה בנויה בסגנון הליוואן המוכר – אולם אירוח מרכזי, שתקרתו קורות עץ עבות, וממנו מסתעפים חדרי המגורים המרווחים.
בית המרקחת, בו משמש כבר הדור השלישי לרוקחי משפחת בם-קריגל, נשמר במתכונתו המקורית ושופץ ע"י בעליו בשנת 1986.
לקוחותיו הוותיקים, בני השבטים הבדואים, עדיין יודעים לספר את דברי ימיו הראשונים של הבית.
