אי סבילות ללקטוז
לקטוז באנגלית lactose (סוכר חלב) הינו דו-סוכר המורכב ממולקולה אחת של גלוקוז ומולקולה אחת של גלקטוז ונמצא רק בחלב.
לקטוז מתפרק למרכיביו על-ידי האנזים לקטאז , המופרש במעי הדק. לאנשים מסוימים חסר אנזים זה, דבר שגורם לחוסר יכולת לעכל ולספוג לקטוז. פגם תורשתי זה נקרא אי-סבילות ללקטוז או חסר בלקטאז.
שכיחות תופעת החוסר באנזים לקטז משתנה בין האוכלוסיות השונות ושכיח יותר בבוגרים
ביחס לילדים. בבני הגזע הלבן שמוצאו צפון אירופאי כרבע מהבוגרים סובלים מחוסר בלקטז
בעוד שבאוכלוסיות שמוצאן באפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית החוסר משמעותי יותר ונע בין
90%-75% מהאוכלוסיה הבוגרת.
הייצור של אנזים זה בגוף יורד באופן משמעותי לאחר תקופת הינקות אצל כל היונקים, כולל בני האדם.
האנזים נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מיד לאחר הלידה ולאחר מכן רמתו מתחילה לרדת עם הגיל.
ישנן 3 סיבות לחוסר של אנזים הלקטז:
א. חוסר מולד (נדיר מאוד)
ב. פגיעה משנית בלקטז עקב פגיעה במעיים. (מחלות דלקתיות במעי)
ג. חסר מתפתח בלקטז - תלוי במוצא ובגנטיקה ושכיח מאוד בגילאי 40-20 .
טיפול
גם במצב של חוסר בלקטוז, ניתן לצרוך כמויות קטנות של מוצרי חלב בלי תופעות לוואי משמעותיות.
ניתן לצרוך כ- 200- סמ"ק של חלב ביום ללא החמרה בתופעות הבטניות (משתנה מאדם לאדם).
הדרך הטובה ביותר לצריכת מוצרי חלב בנוכחות חוסר סבילות ללקטוז היא בעזרת שימוש בכדורים המכילים את אנזים הלקטז. בצורה זו, הלקטוז מפורק ע"י האנזים שבכדור ונמנעות תופעות הלוואי.
טיפול זו הוא המומלץ כיום לפתרון הבעיה. בארץ קיימים מספר תכשירים המכילים את האנזים לקטז.
את הכמוסות המכילות לקטז נוטלים טרם אכילת מזון חלבי.
